חקלאות ביודינמית – הגישה ההומאופתית לקרקע / ניצן שפילמן

בשנים האחרונות אנו שומעים מדי פעם את המונח חקלאות ביודינמית. גישה חקלאית זו היא כבר בת כמעט מאה שנה. היא נפוצה באירופה, אמריקה, אוסטרליה ובמקומות רבים בעולם. בארץ היא נמצאת עדיין בחיתוליה.

אחד התחומים העושה שימוש הולך וגדל בחקלאות הביודינמית, הוא תעשיית היין. לא פעם היינות הביודינמים זוכים במקומות הראשונים בתחרויות. בארצות היין באירופה, כמו איטליה וצרפת, יותר ויותר מגדלים מסבים את כרמי ענבי היין שלהם בהתאם לתפיסת החקלאות הביודינמית בשל האיכות הגבוהה המתקבלת.

החקלאות הביודינמית היא תפיסה חקלאית הוליסטית, בת-קיימא ופורצת דרך, הלוקחת בחשבון את הסביבה כולה: את עולם המינרלים, עולם הצומח, את בעלי החיים ואת האדם, כתפיסה שלמה. מטרתה, ליצור בקרקע היפוך – טרנספורמציה בקרקע, כלומר לחולל תהליכים שיביאו לה חיים ומרפא, כך שיעלו בה גידולים בריאים ואיכותיים. בגישה זו פועלים מתוך תפיסה שהאדמה היא אורגניזם חי.

באמצעות עיבודי קרקע מתאימים ויישומים ביודינמים אנו הופכים את הקרקע לתלכידית. אט אט נוצרת בה שכבת הומוס טובה ועמוקה יותר ומתהווה קרקע איכותית. עם הזמן גם בדיקות מעבדה יראו שהאלמנטים ההזנתיים משתפרים, כמו גם המערך המיקרו בקטריאלי. כאשר מבנה הקרקע תלכידי יותר, תאחיזת המים משתפרת ועולה עמידותה לסחיפה. הצמחים שיגדלו עליה יהיו בריאים יותר, היבול יהיה טעים ומזין יותר ובמקרים רבים גם הכמות תגדל.

בגישה החקלאית הנפוצה, על מנת לעבוד את האדמה, אנו חושבים כיצד להזין את הקרקע בחומרי ההזנה הדרושים לצמח. לכל גידול אנו נותנים את חומרי ההזנה הנדרשים (חנקן, זרחן, אשלגן וכיו”ב) ביחידות המומלצות.

כאשר אנו סבורים שבריאות הקרקע קשורה בעיקר למצב חומרי ההזנה שלה ואנו נזין בעודף, או באמצעים כימיים, הדשן המינרלי יתמוסס במים, והצמח יהיה כמו אנוס להשתמש בחומרי ההזנה. השורשים יקלטו את הדשן הכימי באמצעות המים. למעשה כמות רבה של מלחים מינרלים, יצטברו בתאי הצמח ומאחר שהצמח ישאף לאזן את ריכוז המים והמלחים, הוא יגדיל את כמות הנוזלים בתאים כדי לשרוד. במקום שבו תכולת הדשנים תהיה גבוהה יותר יופיעו מחלות צמחים. צמחים שמושפעים מספיגת חנקן מוגזמת, גדלים מהר, מתנפחים, הם יהיו מלאים במים, צבעם יהיה ירקרק-כחלחל, הם יהיו כפופים וחלשים ויהיו רגישים למחלות. זהו סימן של דישון יתר. צמחים אלו יהיו גם מרירים יותר. בדומה לאדם כאשר המערכת החיסונית שלו חזקה גם אם הוא נמצא בסביבה בה שוהים חולים מדבקים הוא יכול לשמור פעמים רבות על בריאות איתנה, ולא ידבק.

לעומת זאת בגישה הביודינמית כמויות חומרי ההזנה אמנם חשובות, אך חשובה מהן היא איכותן. בגישה זו אנו משתמשים בפרפרטים ביודינמים. אלו הם תכשירים הומאופתיים מיוחדים המופקים ממינרלים וצמחי מרפא מסויימים, ועוברים תהליך ארוך ומורכב של פרמנטציה (התססה) עדינה. תכשירים הומאופתים אלה מהווים מעין זרזים הנותנים אימפולס לקרקע ליצירת תהליכים לבנייתה מחדש ולהתחיותה. בדומה להומאופתיה אנו משתמשים בתכשירים אלו במינונים קטנים, המשפיעים בעוצמה.

עולם הפרפרטים הביודינמים מורכב מתשעה פרפרטים עיקריים. שני פרפרטים אנו מיישמים בריסוס על הקרקע ונוף הצומח. הראשון נועד לשפעל את הביולוגיה של הקרקע, לעודד את נביטת הזרעים, את קליטת השתילים, לאפשר צמיחת שורשים מוגברת, לעודד יצירת הומוס ולקשור יסודות הזנה לקרקע. התכשיר השני נועד להגביר את יכולת הטמעה של הצמח, כלומר להעצים את הטמעת האור בצמח באמצעות תהליך הפוטוסינתיזה ובכך לאפשר לצמח להגביר את ייצור הפחמימות והחלבונים. יישום התכשיר משפיע על גם צבע התוצרת, על הארומה ועל טעמה ויוצר עמידות גבוהה יותר של הצמח בפני מזיקים ופטריות.

שישה פרפרטים נוספים אנו מיישמים באמצעות הקומפוסט, או ההומוס הביודינמי. בעת ייצור ערימת הקומפוסט, נשלב בה את ששת הפרפרטים וכך גם הקומפוסט הביודינמי מהווה תוסף הומאופתי לקרקע. הקומפוסט הביודינמי מזין ומטייב את הקרקע ובנוסף מביא לה מרפא ומפיח בה חיים.

כדי להבין את היכולת ועוצמת ההשפעה הטמונה בחקלאות הביודינמית, ברצוני להמחיש מתוך דוגמה מהחיים. בשנתיים האחרונות אני יועץ ומלווה את “גן הבית” בהרדוף. “גן הבית” הוא חווה בת כ-150 דונם, בה מגדלים ירקות עונה, עצי פרי ומספוא לבעלי חיים. שטח נוסף של כ-300 דונם הוא שטח פלחה ובנוסף ישנם עוד כ-60 דונם כרמי זיתים. החווה הוקמה בשנת 2007 על ידי ארז סרלין, חקלאי מזה 40 שנה. במשך שנים רבות התמודד ארז עם בעיה בגידול המלונים: בכל שנה תקפה פטריית הפוזריום את הגידול. הפטרייה פוגעת תחילה בשורש של הגידול ובשלב מסויים היא גורמת לפגיעה במערכות ההובלה ולהתייבשות, כך שעלי הצמח נושרים והפרי נפגע. במהלך השנים ארז היה עד לתופעה שכשבוע לפני מועד הקטיף היה קורס הצמח כולו. מאחר וארז חקלאי אידיאליסט ולא היה מוכן להשתמש בשום חומרי הדברה כולל אלו המאושרים אורגנית, בכל השנים האחרונות גידול המלונים לא צלח וזאת למרות שרכש זנים עמידים לפוזריום כמו הדסון וג’סטון. בשנה אחת רכש ארז זן שתילי מלונים המורכבים על כנה של דלעת העמידים לפוזריום. בשנה זאת היה יבול נאה של מלונים.

מנקודת המבט של החקלאות הביודינמית, כאשר קיימות פטריות או מזיקים לגידולים, הדבר נובע מחוסר איזון בקרקע. אם נלמד לאזן את הקרקע, עשויה להתאזן כמות המזיקים, וכך גם יכול המצב הפטרייתי להתאזן.

לפני כשנה, חודשיים לפני המועד הצפוי לשתילת המלונים התחלנו בעיבודי קרקע ביודינמיים מתאימים ויישומים של פרפרטים ביודינמיים שנועדו להשיב לקרקע את האיזון ולהביא לה מרפא. המלונים נשתלו בשלושה מחזורים בהפרש של שבועיים אחד מהשני, כדונם וחצי בכל פעם.

יבול המלונים היה הצלחה בלתי רגילה. עד סוף העונה לא נשר אפילו עלה אחד והמלונים היו מתוקים וארומטיים. “גן הבית” משרת את תושבי הרדוף והכמות שנשתלה הייתה אמורה להספיק לאוכלוסייה המקומית. עם זאת הפעם המצב היה שונה. ראשית, הלקוחות ציינו בהתלהבות את טעמם המיוחד העונה; ושנית, כמות היבול הייתה כה גדולה שארז גם נאלץ לעשות מבצע כדי שהמלון יקנה בכמות גדולה יותר, גם מכר לשתי חוות אורגניות שכנות נוספות, נוסף על כך גם מכר אותם כתוצרת לא אורגנית לחנויות בשפרעם ומאחר ונותרו עדיין עודפים, גם תרם לארגון צדקה “פתחון פה” בכרמיאל.

קצרה היריעה מלתאר הצלחות של גידולים נוספים ביחס לשנים קודמות, אולי נוכל רק לציין שלצד העלייה באיכות התוצרת ניכרה גם עלייה בכמות היבולים.

האמצעים והפרקטיקות שבהם אנו משתמשים בחקלאות הביודינמית לגידול פירות וירקות, מתאימים גם לגינה הביתית ולגינת הנוי.

הנה דוגמה מתחום הגינון. בדשא המרכזי, ביישוב בדרום בו התגוררתי, היו שלוש קרחות עקשניות וגדולות. הגנן המקומי ניסה בכל דרך אפשרית להתגבר על הבעיה באמצעים טבעיים: מתן קומפוסט, שיפור ההשקיה, לבסוף הביא מומחים שטענו שמדובר באגרו-בקטריה ובאמצעים כאלו הדשא לא יוכל לחזור ולצמוח. מתוך הידע הביודינמי, התחלתי ליישם את הפרקטיקות הביודינמית. יישמנו הומוס ביודינמי, עיבדנו את הקרקע באופן נכון, ויישמנו פרפרטים ביודינמים.  תוך מספר חודשים הקרחות נעלמו ודשא רענן צמח במקומם. עד היום, כעבור מספר שנים הדשא רציף והבעיה נעלמה.

לסיכום, על הגן הביודינמי צריך לחשוב כאורגניזם וליצור מערכת אקולוגית מגוונת, שיוצרת חוסן, ולהחזיר למערכת האקולוגית יותר ממה שמוציאים. כאשר מתחילים לטפח את הגינה לפי התפיסה הביודינמית, דבר ראשון הוא להפסיק להשתמש בכימיקלים כדי לפתור בעיה. מזיקים, מחלות או בריאות צמחים לקויה – מהווים אינדיקטורים לחוסר איזון בגינה. באמצעות ההומוס הביודינמי ותכשירים נוספים יש בידי החקלאות הביודינמית להשיב את האיזון על כנו.